מפרילאנס ל- סטארטאפ בשנה!

 השבוע הפכתי מפרי-לאנס לסטארט-אפ!!

גייסתי לשורותיי את שני העובדים הראשונים שלי, מפתח WEB ועובדת אדמין. המפתח עובד על פלטפורמת למידה ושיתוף ידע והאדמינית מצילה אותי שלא אטבע תחת כמויות ההודעות, מיילים, ניירת, הסכמים, תיאומים יומנים, חשבוניות, קבלות וכו.. וכו.. וכו... הבעיה העיקרית של כל פרילאנס, היא שאין לו זמן להתעסק באדמיניסטרציה ובלי אדמין עסק לא יכול להתפתח, זה גלגל הצלה כזה שאתה חייב אותו כדי לצוף ולהצליח להפוך מפרילנס לעסק אמתי. השקעתי מעל לשבוע ימים בחפיפה ובינתיים עושה רושם שהאדמינית שלי קולטת מהר ועושה עבודה מצוינת!! אז אני גאה בנינג'ה הקטנה שלי, היא צעירה בת 18 שעברה לא מעט בחיים שורדת, לוחמת, עובדת מגיל צעיר, ימים יגידו אבל אני מאמינה בה, ההצלחה שלי תלויה בה. 

 

 זו הזדמנות מצוינת לדבר על תהליך גיוס, קליטה והכשרה של הון אנושי חדש לארגון, אסור להקל ראש בתהליך קליטה של עובד.

בעייני עובד לא טוב = חפיפה לא טובה (בד"כ)

כי אם לא נלמד ללכת איך נדע לרוץ?!
ולכן הטיפ שלי וכך גם אני מתייחסת לעובד חדש הוא קודם כל להתייחס לתהליך הרגשי שהעובד חווה. זה פשוט כמו ילד שמגיע לגן חדש, בכלל אני מאמינה שכדי להעסיק הון אנושי לטווח ארוך, כזה שהוא נאמן ומאמין במטרות של החברה שלך, כל מה שצריך זה לספק לעובד כל מה שמשפחה מספקת לילדיה.

 

ולא, לא מדובר רק בחום ואהבה אלא בעיקר בתחושת ביטחון הרי הילדים שלנו יודעים שלא משנה מה הם יעשו אנחנו לא "נפטר" אותם. אם קשה לילד שלי באנגלית אני אשיג לו מורה פרטית, אם הוא מתקשה חברתית אני אזמין את כל הכיתה שלו אלי הביתה ויעזור לו להשתלב. כמו שנעשה הכל עבור הילדים שלנו כך גם עבור העובדים שלנו, הם זקוקים לקרקע יציבה ובטוחה מצד אחד ומצד שני למקום שיפתח ויטפח את הכישורים והמיומנויות הטבעיות שלהם, וייתן להם קצת חופש להתנסות ולטעות וללוות אותם עד לעצמאות מוחלטת...

 

אז ביום הראשון בעבודה החדשה מגיע העובד כמו ילד קטן לגן חדש, והוא מגיע עם חששות ושאלות ועם כל הכישורים הבסיסיים והניסיון שהוא צבר בבית או בגן הקודם בכל שונותי המופלאות. והוא מגיע עם תרבות מסוימת שהוא רגיל אליה כלומר "בגן הקודם היה הרבה זמן חופשי ובגן החדש ישר מתחילים לעבוד" , הילד בהלם... או "אצלנו בבית כן מדברים בצורה ישירה, לפעמים בוטה" ועכשיו כשהוא מגיע למקום חדש הוא לא מבין למה להגיד ללקוחה 'נשמה' זה לא מתאים כאן ועכשיו והוא צריך להתחיל ללמוד הכל מאפס...

 

האתגר העיקרי למעסיק הוא שהכשרה של עובד חדש אורכת זמן ועולה כסף, כשאתה הורה אז זה הזמן הפרטי שלך + הכשרות חיצוניות, אבל כשאתה מעסיק הזמן שלך שווה כסף, הרבה כסף. הניסיון לאזן בין השניים הוא אתגר גדול, הפתרון הם נהלים ברורים ותתחילו עם חוברת הדרכה כל מה שהעובד צריך לדעת על החברה, על נושאי התפקידים, על השירות או המוצר, שיהיה לו כתוב מול עיניו. כמו בכל משפחה "לא מתפקדת" אזי מזמינים את "סופר נני" ומה היא עושה כותבת נהלים על הלוח ולכן כמו שבמשפחה שלנו קובעים "זמן איכות" כך גם בעסק יש לנו " שיחות אישיות" והן לא נועדו לביקורת על העובד אלא לשאול לשלומו של העובד ולהתעניין בו ... מעורבות בחייו, בקשיים הפרטיים שהוא עובר, במטרות האישיות שלו ובשאיפות שלו הן המפתח להצלחה כבר בשלב ההכשרה.

 

בהרבה מקומות  עבודה קטנים ולפעמים גם גדולים פשוט "זורקים למים" לא תמיד כאסטרטגיה, אלא מחוסר זמן ולרוב מאי-אסטרטגיה של קליטת עובד, ונכון יש עובדים שיתמודדו עם זה מצוין זה לא הופך אתם לטובים יותר בעבודה, אלא רק טובים יותר בתהליך הלמידה.

למידה היא תהליך כדי ללמוד היטב ישנה שיטה שפותחה בשנת 1885 ע"י Ebbinghaus Forgetting Curve והיא רלוונטית עד יום זה. מחקרים קבעו שלא משנה מה תלמד או מה רמת האינטיליגנציה שלך כדי לשמור את המידע בזיכרון ולא לשכוח אחרי יום, שבוע, חודש, שנה יש לחזור לקרוא/לבצע 4 פעמים את אותו הדבר... שוב זה צורך זמן וזה שווה כסף אבל אסור להשאיר שאלות פתוחות, לא להשאיר פערים בידע!

תמיד כשיש בלבול הוא נובע מחוסר ידע לדוגמה כשאתם לא מצליחים לקבל החלטה בנוגע למשהו כנראה שחסר לכם מידע לא סתם אומרים "אני לא יודעת מה לעשות" חסר לכם ידע... תחזרו אחורה ותעברו על הידע שיש לכם כל דבר שאתם לא מבינים, כל מושג לא ברור תדאגו לפתור ואז תראו כמה הכל פתאום יותר ברור.

 

נתינה מצד אחד והצבת גבולות, יעדים וציפיות מצד שני הם הכרחיים. בדיוק כמו במשפחה כשאנחנו אומרים לילדים שלנו "תשיג 100 במבחן תקבל..." או "אם החדר לא מסודר אז אסור..." אלו הם בונוסים, יעדים ותגמולים על הצלחות כך גם לכל עובד חייבת להיות הגדרת תפקיד ברורה משימות ברורות, תפוקות יומיות ויעדים. אפילו לפקידה שלכם צריכים להיות יעדים לדוגמה: כל טלפון נכנס חייב במענה מהיר, עמדת הקבלה תמיד מאוישת, הפסקות לסירוגין, כמות שיחות יוצאות, מכתבי תודה חודשיים וכן הלאה וכן הלאה. יעדים גורמים לנו להיות טובים יותר, חדורים יותר וממוקדים יותר במשימות שלנו. כלומר אם לא תאמר לפקידה שלך שעל כל 10 מכתבי תודה מלקוחות היא תקבל שובר לספא היא לא תתאמץ עבור מכתבי תודה כלל.

 

השקעה בהון אנושי היא חשובה, לא סתם בחרו לקרוא לזה הון אנושי. האנשים המצליחים ביותר בעולם הם לאו דווקא החכמים ביותר. אלא הם אלה שפשוט ידעו לבחור באנשים המתאימים לביצוע התפקידים החשובים שיובילו אותם להצלחה. זה מאוד פשוט עסק שמתבסס על מכירות ומעסיק אנשי מכירות בינוניים יהיה בינוני. זה לא אומר שעכשיו צריך להחליף את ההון האנושי כולו אלא צריך להשקיע בו יותר... עוד ידע ועוד תוכן ואם לעובד יש רצון אמיתי להצליח כי כאן טמון "הכלב", העובד צריך לרצות ולהשקיע בעצמו. זה כמו שלא תוכל להכריח ילד לשחק ולאהוב כדורגל כי אתה חולה על מכבי אם הוא לא רוצה. ולפעמים אנחנו טעינו בגיוס ואני שמה את הדגש על אנחנו כי אנחנו "ההורים" אנחנו קיבלנו את ההחלטה לשים את 'הילד' אחראי על "זריקת הזבל" /גריסת מסמכים אבל הוא לא רוצה להיות אחראי ובאופי שלו הוא בכלל לא מסוגל לשבת יותר מ 10 דקות אז אני טעיתי בגיוס. לעתים כעסק אין ברירה אלא לנסות למצוא לעובד תפקיד אחר בתוך הארגון שכן יהלום את כישוריו או להיפרד אם זו הברירה האחרונה, אני מאמינה שאם יש רצון יש יכולת תשקיעו בהם ותלמדו אותם הם יערכו זאת בהמשך.

 

תזכרו עובד לא מגיע ליום הראשון שלו בעבודה במחשבה 'אני הולך לבזבז להם את הזמן', ואף אחד לא בא לעבודה כדי לסבול כולם רוצים שיהיה להם טוב וכמו במשפחה צריך לדעת לתת מהידע ומהניסיון שלנו ולהראות דוגמה כדי לגדל ילדים לתפארת. אני מידי יום שומעת עובדים מתנסחים בצורה מאוד רגשית כלפי המעסיק שלהם לדוגמה: "אחרי כל מה שנתתי למקום הזה" "אני חולה על הבוס שלי" "אחרי כל מה שהשקעתי בתפקיד הזה..." "הבוס שלי הוא כמו אבא שלי" "לא נעים לי לקום ולעזוב אחרי כל מה שקיבלתי" וכו... והם מאושרים ומעריכים או פגועים וממורמרים רגשית. אגב, הם תמיד שגרירים שלכם כמעסיק לטובה או לרעה הם קובעים את מיתוג המעסיק שלכם וימליצו או לא לחברים שלהם אם לבוא ולעבוד אצלכם. אלו לא "עסקים נטו" יש פה אנשים עם רגשות תתייחסו אליהם בכבוד והם יחזירו לכם פי כמה הרי ההצלחה שלכם תלויה בהם וככל שתבינו זאת מהר יותר כך תצליחו מהר יותר.

 

לקח לי שנה לקבל החלטה אם להעסיק עובדים, כמו להחליט אם להרחיב את המשפחה האם אני מוכנה לזה? האם העסק מוכן לזה? עוד ילד שווה עוד הוצאות! ילידם זו שמחה אבל גם עוד הרבה עבודה אך כשהם יצליחו אתם תהיו הכי גאים כי זו בעצם ההצלחה שלכם.

 

אז בהצלחה לכולם בקריירה תהיו מנהלים, תהיו מנהיגים והכי חשוב תמיד תהיו אנושיים.

מיטל יפרח חדד - Sourcing Ninja

 

 

 

 

 

 


 

Please reload

חפשו לפי תגיות

מתעניינים במשרה ? 

צרו קשר בנייד 052-3823332 או שלחו

קורות חיים במייל meital@MITtalent.com

מאמרים אחרונים
Please reload